15.11.17
החן שבאופנה
רונן חן פתח את החנות ה-20 שלו ב-TLV MALL, וזו סיבה נהדרת לפגוש אותו בסטודיו שלו בתל-אביב ולדבר על אופנה
מאת: מרי יורק
צילום דגמי חורף 2017/18: שי יחזקאל לרונן חן
רונן חן: "יש לנו אופנה ישראלית, אבל אין לנו קוד לבוש. את יכולה ללבוש אותם בגדים לעבודה, ליציאה בערב ולסופשבוע. בארץ אין גבולות, הכל מותר. אבל בגלל שאנחנו מדינה צעירה יחסית, אנחנו מאמצים מהר מאוד טרנדים וזו הסיבה שהישראליות מאוד אופנתיות"
לרונן חן יש כתב יד עיצובי ברור שתמיד עובד. מאז פתח חנות קטנה בשינקין לפני 25 שנה, הוא נאמן לאותה אסתטיקה, הצבעוניות שלו עד היום מונוכרומטית, הגזרות שלו מינימליסטיות והלוק הכללי אורבני. הוא בהחלט מעודכן מה קורה באופנה העולמית, זה משמש לו השראה, אבל לעולם לא הופך אצלו לטרנד. "הגישה שלי לאופנה באה מצורה ומצבע", הוא מסביר. "בגדים שעיצבתי לפני 20 שנה עדיין רלוונטיים. אני תמיד מעצב גזרות נקיות, קלאסיות, אך עדכניות". אני פוגשת אותו במשרדים שלו, בבניין טפר בתל-אביב, מצפה לראות אותו יושב בסטודיו קטן ליד שולחן שרטוט מסוגנן, ומוצאת את עצמי בחלל ענקי של 1,000 מ"ר, שבו עובדים 30 איש (סך הכל הוא מעסיק 110 עובדים, כולל בחנויות הרשת), הכולל חדרי עיצוב, חדרי תפירה, חדרי תכנון, חדרי ישיבות, חדרי ניהול ואולם ענקי שבו גוזרים את הדגמים הראשונים שמכאן נשלחים למתפרות חיצוניות. החנות שלו בקניון TLV היא ה-20 של הרשת המצליחה שלו. בנוסף, הוא מוכר ב-300 נקודות מכירה בעולם. במונחים מקומיים רונן חן הוא אימפריה של איש אחד, כשלידו שני מעצבים צמודים – מארק גולדנברג ועדינה מנור-לוין. למרות שהוא עסוק כל היום, הוא מוצא תמיד זמן לשתי בנותיו הקטנות.
אחרי 25 שנה, האם אתה עדיין מעורב בכל פרט בעבודה?
מעורב עד רמת הבורג, עד גובה המדפים בחנויות שלי. החיבור שלי לאופנה הוא לא מעולם הזוהר. אני מתייחס לעבודתי כאל עשייה. אוהב את הארד קור של מאחורי הקלעים. אוהב לפעמים לגזור את הדגמים בעצמי.
אתה עדיין חי את המקצוע – חולם בלילה על דגמים, מתעורר בבוקר ומתנפל על נייר ועיפרון כדי לצייר סקיצות?
אני ממש חי את המקצוע. כל הזמן רושם ומקליט רעיונות לדגמים בסלולרי. יש לי אפילו ספר סקיצות באמבטיה.
כילד, תמיד חלמת להיות מעצב אופנה?
בכלל לא. אמא שלי לא היתה תופרת ולא היה לי חיבור לבדים. העיסוק שלי באופנה התחיל כשחברה שלי נרשמה ללימודים ב"שנקר" והציעה לי להצטרף. ניסיתי שנה וזה התאים לי בול, גם קצב העשייה וגם ההתחדשות מדי עונה.
כיום, היית ממליץ לצעירים על לימודים מסודרים באקדמיה לאופנה?
כן. תמיד זה נראה מייאש ושאין איפה לעבוד, אבל אם מישהו מחובר לעולם האופנה – לימודים יתנו לו ראייה אחרת על התחום. אני עד היום מסתכל אחרת אפילו על קולנוע.
מהם מקורות ההשראה שלך?
זה לא שאני נוסע להודו לחפש את עצמי וחוזר עם קולקציה… אם אני יוצא לחופשה כזו, אני לא חוזר. אני מושפע מאוד מאופנת רחוב. מושפע גם מארכיטקטורה, יש בתחום הזה משהו גבוה ונצחי. זה מתכתב עם הליין החדש שלי של השנים האחרונות, "לימיטד", שהוא מדויק יותר ומזוקק יותר.
יש דבר כזה "סגנון אופנה ישראלי"?
יש לנו אופנה ישראלית, אבל אין לנו קוד לבוש. את יכולה ללבוש אותם בגדים לעבודה, ליציאה בערב ולסופשבוע. בארץ אין גבולות, הכל מותר. אבל בגלל שאנחנו מדינה צעירה יחסית, אנחנו מאמצים מהר מאוד טרנדים וזו הסיבה שהישראליות מאוד אופנתיות.
ולציבור הישראלי יש תרבות אופנה?
זו תרבות של מסחר. אין כאן מסורת אופנה של שנים, אין כאן הבנה איך פריטי אופנה נולדו. אנשים לא יודעים אפילו מהו ההבדל בין אריג לסריג.
מה הכי ישראלי בעיניך?
סקיני ג'ינס, גופייה ונעלי אצבע.
ישנם עשורים או תקופות בתולדות העיצוב שאתה אוהב ומעריך במיוחד?
שנות ה-90. קודם כל, זו ההתחלה שלי. הצלחתי לנסח את הסגנון שלי כבר אז: מינימליסטי, שחור, ארוך, אורבני וקצת ארכיטקטוני. זה היה מדויק אז וזה נכון גם היום.
מיהו מעצב האופנה הבינלאומי החשוב ביותר בעיניך?
זה מתחלף. כשלמדתי ב"שנקר" הערצתי את קלוד מונטנה. אחר כך הערצתי את דונה קארן שהביאה תחכום נשי. בהמשך, אהבתי את היפנים – קום דה גרסון ואיסי מיאקי. לפני חמש שנים הערכתי את ריק אוונס ואת כל המעצבים הקודרים. כיום אוהב את "סטודיו אקנה".
מעצבים ישראלים שאתה מעריך?
אוהב מאוד את ששון קדם, ומצד שני את אלון ליבנה. שניהם מדויקים ואחרים.
אופנת גברים מעניינת אותך?
זה כאילו הדבר הכי מתבקש שאעצב לגברים, אבל אני מעצב רק לעצמי.
מהו סגנון הלבוש היומיומי שלך?
ספורטיבי. זה קודם כל חייב להיות נוח, בגד שאפשר לזוז איתו, שיהיה נושם. הייתי מגדיר את הסגנון שלי כך: ספורט קוטור. נראה גבוה אבל די קז'ואל ונוח.
וכשצריך, יש מצב לחליפות, לעניבות, ללוק מוקפד?
לא. באתי היום עם ז'קט לעבודה והעובדים שלי אמרו שזה נראה יותר מדי מחויט.
מהו היחס שלך למותגים?
כמעצב, אני יכול להעריך את העשייה של מעצבי-העל בחו"ל. אישית, אני פחות קונה בגדים יקרים. אין מצב שאקנה ז'קט ב-2,000 דולר.
מאיזה בגד לעולם לא תיפטר גם אם כבר יהיה קטן עליך?
אין דבר כזה. יש בגדים שחרשתי עליהם, וכשהם נגמרים – אני מעצב אותם שוב.
מהם הצבעים שתמיד עושים לך טוב בעיניים?
שחור נראה תמיד הכי טוב, אבל אוהב גם אפורים חמים, צבעי מדבר, חול, טבק, שמנת.
מהו פריט הלבוש האייקוני המועדף עלי מבין עיצוביך?
שמלה שחורה ארוכה עם צווארון גולף פיסולי.
5 פריטים שכל אשה חייבת בארון שלה?
טישירט לבנה עם מחשוף וי, ז'קט שחור קצר, ג'ינס מחמיא, סוודר אוברסייז ושמלת מקסי שחורה.
מהו, לדעתך, האבזר החשוב ביותר שמשדרג כל שמלה?
משקפי שמש.
מה אנשים לא יודעים עליך והיית רוצה שיידעו?
מנהלת השיווק שלי אומרת שאני איש נורא מצחיק, אבל לא יודעים את זה כי אני תמיד רציני ושקול.
בחנות "רונן חן" בקניון TLV.
רונן חן בסטודיו שלו בתל-אביב
רונן חן באולם שבסטודיו שבו גוזרים את הדגמים הראשונים
חולצה, 369 שקל; מכנסיים 399 שקל, רונן חן
חולצה, 449 שקל; מכנסיים, 490 שקל, רונן חן
ז'קט, 549 שקל, רונן חן
חולצה, 199 שקל, רונן חן
מעיל, 790 שקל, רונן חן
חולצה, 369 שקל; מכנסיים 399 שקל, רונן חן
שכמייה, 490 שקל, רונן חן
